(אזהרה, יש מספר רעיונות שאינם מוגדרים היטב בפוסט הזה, וזה ידוע לי. "בית ספר פרטי" הוא מונח שאינו מוגדר היטב, והא מכסה טווח רחב של בתי ספר וסגנונות חינוכיים. גם "מים מינרליים" סובלים מבעיה דומה של הגדרה...).
כל החברים שלי שגרים בגוש דן שותים רק מים מינרליים. הם אומרים שהמים בברז עכורים, מגעילים ולא ראויים לשתיה. הם ממשיכים לשלם על המים לעיריה, אבל קונים מים מינרליים. הרי כמעט ואין דבר יותר חשוב מהמים שאנחנו שותים.
לאחרונה התבשרנו שתי בשורות לא נעימות. האחת, שמים מינרליים הם לא כלכך בריאים כמו שחשבנו, וזה יצא מפיה של מהנדסת לבריאות הסביבה במשקד הבריאות (הנה המסמך עצמו). השניה, שגם נביעות וגם מי עדן הפסיקו את ביקבוק המים המינרליים שלהן כי המים שיוצאים מן המעיינות הם עכורים.
הרבה חברים שלנו התלבטו אם לשלוח את הילדים לבתי ספר פרטיים או לבתי ספר של משרד החינוך. ההתלבטות היא מובנת, והרבה בוחרים לשלוח את הילדים שלהם לבתי ספר פרטיים. הם ממשיכים לשלם מיסים שאמורים לממן את חוק חינוך חובה, וגם משלמים למוסדות חינוך פרטיים. הרי כמעט ואין דבר יותר חשוב מהחינוך שאנחנו שותים, סליחה, נותנים לילדינו.
לא שאני חושב שלתת להורים את החופש לבחור בבית ספר מסויים לילדיהם זה רע. אבל כרגע, רק למי שיש לו כסף לשלם, יכול לבחור, ולא כולם.
מה הקשר בין הדברים? הקשר הוא, שבדיוק אותם האנשים שיש להם כסף לשלם על מים מינרליים, הם אלה שהיו יכולים להיאבק על כך שהמיסים העירוניים שהם משלמים ידאגו שאיכות המים בברזים שלהם תעלה. כך, הם גם יחסכו כסף, גם יוודאו שהם אכן מקבלים תמורה למיסים שהם משלמים, וגם, כתוצר לוואי ישפרו את איכות החיים הכללית בעיר, כלומר, ישפרו את איכות המים לאלה שאים להם כסף לקנות מים מינרליים. חוץ מזה, הרי בשבוע הבא כשיפטרו עוד 2500 אנשי הייטק, גם להם לא יהיה כסף למים מינרליים. ובמקרה שהם יהיו עם הילדים בגן ציבורי ויגלו ששכחו את בקבוק המים בבית, יוכלו לשתות מן הברזיה.
בדיוק אותם אנשים שיש להם כסף לשלם לבית ספר פרטי, הם אלה שהיו יכולים לדרוש תמורה טובה יותר לכספי המיסים שלהם מבתי הספר הציבוריים. כך, גם יחסכו כסף, גם יוודאו שהם מקבלים תמורה למיסים שהם משלמים, וגם כתוצר לוואי, ישפרו את רמת החינוך הניתנת לכולם. זה לא אלטרואיסטי, אלא אגואיסטי לחלוטין, כי זה ישפר במידה רבה את הסביבה האנושית שבה הילדים שלנו יחיו בשנים הבאות. הרי את התוצרים הגרועים של מערכת החינוך אנחנו פוגשים גם הרבה אחרי בית הספר היסודי והתיכון: בצבא, בכביש, בכנסת, בסופרמרקט ובכל מקום מסביבנו.
כבר כתבתי על זה בעבר, לפני יותר משנתיים, כשיערה היתה בדיוק לפני תחילת כיתה א'. לי, באופן אישי, לא היתה התלבטות. ידעתי שצריך לשלוח את הילדים לבית הספר האיזורי, שגם אם הוא לא הכי טוב שיש, הוא בהחלט בסדר גמור. ועל מה שלא בסדר, כך טענתי אז, המעורבות של ההורים יכולה להשפיע לטובה.
אני גאה במיוחד שלא אמרתי כלום על השקרים על טיב המים המינרליים שמוכרים לנו, כלומר, גם את המים וגם את השקרים מוכרים. אני מניח ששקרים דומים לזה יש גם בעניין החינוך...
