ועוד שני קישורים:

הראשון, של טקסט מרגש, מהבטן, של צור שיזף (מי לקח לי את "נמר בהרים" ולא החזיר?), שמסביר למה הוא ישים "ה" בקלפי.

השני, של נמרוד אבישר, שאל הבלוג שלו כבר קישרתי. הנה, "ולכן אני שם [ה] בקלפי".

תהנו, תפיצו.

אחוזי חסימה וכמה טענות על סקרי בחירות

אני הייתי קצת מיואש מזה שבגלל המלחמה יש בערך שבועיים לנהל קמפיין. אבל זה מה שיש...

קודם כל, שוב על אחוז החסימה. הרבה אנשים מוטרדים מאד מעניין אחוז החסימה. כבר כתבתי על זה כאן. אני באמת לא מבין איך מישהו יכול לשקול אפילו להצביע לעבודה אחרי כל ההבטחות המופרות שלהם, פעם אחרי פעם. לטעמי, להצביע לאחת המפלגות הגדולות זה הרבה יותר לזרוק את הקול שלי לפח. אני מעדיף להסתכן בכך ולשפר את הסיכוי שהתנועה הירוקה -  מימד תעבור את אחוז החסימה.

זאת ועוד, הקול של כל אחד מאיתנו לא יחסר במפלגה גדולה. בכל מקרה יהיו להם מספיק מצביעים שלא מסוגלים לסטות ממה שהם רגילים. אנחנו צריכים כל קול.

עוד אנשים כתבו, כמעט מילה במילה, את מה שאני ניסחתי במילים שלי. לא מאמינים? הנה. 

אורי אמיתי כתב כאן, משהו כתגובה למישהו שטען שהוא "זורק את הקול שלו לפח".

ומשהו שאהבתי , הנה כאן, היה תשובה לכל מצביעי העבודה וקדימה, ש"אבל מה יהיה אם הם יעברו את אחוז החסימה? זרקת את הקול שלך לפח!". אין טעם, הוא אומר, להכניס את הנציג שלכם לכנסת ולהרגיש טוב, רק כדי ש-5 דקות אחרי זה הוא יצחק לכם בפנים.

וקישור אחרון, קצת על אחוז החסימה ועוד כמה רעיונות קשורים, בבלוג של נמרוד אבישר.

אבל אני חושב שהטיעון שלי היה הכי טוב, הרי הם יעשו בדיוק את אותו הדבר. זו המציאות שמכתיבה להם את ההתנהלות. הם ימשיכו לכסח את הפלסטינים, להעביר תקציבים לש"ס ולחרדים, להפריט כאילו אין מחר ולקצץ בתקציבי משרד החינוך והמשרד לאיכות הסביבה. גם אם אתם בעד כל אחד מאלה, וגם אם נגד, זה לא משנה לאיזו מפלגה גדולה תצביעו.

לעניין הסקרים (1): הסוקרים לא שואלים בכלל על התנועה הירוקה -  מימד. תי"מ אינם אופציה עבור הסקרים, אז ברור שאנחנו לא מופיעים בסקרים. זה לא אומר בכלל שהתנועה לא תעבור את אחוז החסימה. 

לעניין הסקרים (2): השגיאה בסקרים גדולה מאחוז החסימה. מכאן שגם מפלגה שמקבלת בסקרים מספר קולות קטן מאחוז החסימה, עשויה לעבור אותו (ולהיפך).

לעניין הסקרים (3): יש לציבור הישראלי נטיה ברורה לשקר לסוקרים ולתת תשובות לא אמיתיות בכוונה. כבר רבים טענו את זה לפני, הנה דוגמה מהבלוג המצויין של יוסי לוי, נסיכת המדעים. והנה אותם אלה שמתגאים בכך, בקהילה של תפוז.

לעניין הסקרים(4), זה קצת יותר טכני: אין שום ציון בסקרים של שיעור המסרבים להשתתף בסקר, מהי המובהקות הסטטיסטית וכו'. הנקודה היא שסוקרים טוענים שסקרים הם כלי חיזוי טוב, והראיה, הם בדרך כלל מצליחים לחזות את התוצאה. זה נכון ולא נכון. הם מצליחים לחזות את התוצאה שהיא, למשל, שיש שלוש מפלגות גדולות ועוד כמה קטנות. אם יש שני מתמודדים הם יכולים לחזות את המנצח, אבל לא בכמה אחוזי הפרש הוא ינצח. הם מצליחים לחזות באופן מובהק יותר טוב מסתם ניחוש, אבל לא אומרים בכמה החיזוי שלהם יותר טוב, רק שהוא יותר טוב. הנה מאמר שלם על הנושא הזה.

ואני לא לבד, יש עוד כאלה שחושבים שהסקרים לא רציניים.

לא ממש פוסט, אוסף קישורים.

היום כולם אצלנו חולים, ואין לי כוח לכתוב, אז אני מצרף כמה קישורים:

קודם כל ריאיון בחירות עם מיכאל מלכיאור, באתר עבודה שחורה

שנית, הערוץ של התנועה הירוקה - מימד, ב-YouTube

שלישית, ארי שביט טוען שההתנועה הירוקה - מימד תפתיע את כולנו

ועוד אחד, פוסט בבלוג של שושי פולטין. התגובה הראשונה, של שחר אילן, כתב "הארץ", ובה הוא טוען ש"אם התנועה הירוקה תפתיע, זו לא תהיה הפתעה"

ואחרון, הירוקה בתנועה, בלוג הפעילים של התנועה הירוקה - מימד

תיהנו, ותפיצו לכל מי שאתם מכירים. זה הכוח שיש לכם לשנות.

והיום - תעמולת בחירות א-לה מיכה (2)

בימים האחרונים היו לי כמה דיונים על אחוז החסימה. זו הבעיה שמטרידה את מרבית האנשים ששוקלים להצביע למפלגות קטנות. כלומר - אם כדאי להצביע לה, כי אם היא לא תעבור את אחוז החסימה, אז הקולות לא ייחשבו בכלל.

לזה יש לי שתי תשובות:

הראשונה היא שאני משוכנע לחלוטין, אבל לחלוטין, שאם כל מי שחושש מזה שהמפלגה לא תעבור את אחוז החסימה היה מצביע למפלגה הזו, היא היתה עוברת את אחוז החסימה.

השניה, והיא אישית שלי, שאני מעדיף שהקול שלי יילך לפח ולא שיילך לאחת מן המפלגות הגדולות, שאין לי איתן ולא כלום. אמנם יש בעבודה את שלי יחימוביץ' שעשתה עבודה מעולה בכנסת האחרונה, אבל היה גם את גדעון סער מהליכוד. בכל מקרה, המפלגות הגדולות תהיינה גדולות בכל מקרה, ואצלן לא תהיה עדיפות גבוהה לנושאים שחשובים לי. יוצא שלתת את הקולות שלנו להן, או לזרוק לפח - זה אותו דבר.

ובנוסף, 

אני כבר החלטתי שאני מצביע ל,תנועה הירוקה - מימד. אבל הטיעונים שלי נכונים לכל מפלגה קטנה אחרת. אני דוחק בכולם להפיץ את הקישור לפוסט הזה לכל מי שברשימת המכותבים שלכם, ואפילו לבקש מהם להפיץ אותו הלאה.

פוסטים קודמים שלי בנושאים קרובים יש כאן, כאן וכאן.

והיום - תעמולת בחירות א-לה מיכה

לפני הרבה שנים הייתי בכנס של המכון לרציונליות שהתקיים בנואייבע. היה שם איזה דוקטור למשהו, לא זוכר את שמו או למה הוא היה דוקטור (או אם הוא היה דוקטור בכלל), אבל אני כן זוכר משהו שהוא אמר. הוא אמר שהוא לא מצביע בבחירות. לא בגלל שאין לו למי להצביע, או שהוא שונא פוליטיקאים, או שהוא לא מאמין להם בכל מקרה.

לא. הוא אמר שהוא לא מתעניין בזה ולא מוכן להשקיע את הזמן לבחון את הנושא, ועוד פחות מזה הוא מעוניין להצביע הצבעה לא מושכלת.

מייד קיבלתי את דעתו, והכרזתי גם אני שאני לא מצביע, אבל יצא שכן הצבעתי. כל פעם, הייתי מציע את הקול שלי לחבר שהיה בחו"ל באותו זמן, וידע למי הוא רוצה להצביע, פשוט הוא לא היה יכול כי לא היה בארץ.

כמה שנים אחר כך דיברתי עם אנדריאה, אבא של נורית, והוא אמר שלא יכול להיות ש"כולם גרועים באותה מידה". אם נגדיל את הדיוק של המדידה בכל במידה מספיקה, נגלה שיש הבדל. אז בטוח שאפשר להחליט למי להצביע.

הבעיה, כמובן, היא לשקלל את התחומים השונים. אם כולם שקרנים, אז קל (יחסית) למצוא את זה שהכי פחות שקרן. אבל מה עושים במקרה שהאחד שקרן, אבל ביצועיסט, השני אמין וישר, אבל אידיוט, השלישי אומר דברי טעם בכל התחומים, אבל לא מסוגל לשנות כלום. אז למי מצביעים?

היום אני חושב אחרת. את דעתי המנומקת כבר כתבתי מזמן, כאן, וגם לאחרונה כאן. אני אחזור רק על עיקרי הדברים. הרי המפלגות הגדולות: ליכוד עבודה וקדימה יעשו בדיוק את אותו הדבר, כלומר:

במישור המדיני:

ימשיכו לבנות בהתנחלויות ולדבר על פינויין

ימשיכו להילחם בפלשתינאים ולהצהיר שפנינו לשלום

במישור הכלכלי:

ימשיכו להפריט ולהגדיל את רווחי בעלי ההון "לטובת הציבור"

ימשיכו להקטין את המיסים לבעלי ההכנסות הגבוהות ולטעון ש"ככה יהיה להם אינטרס לתת גם לעניים"

בשאר המישורים:

ימשיכו להבטיח (אבל לא לקיים) לשפר את החינוך

ימשיכו להבטיח (אבל לא לקיים) לשפר את התחבורה הציבורית

יתחייבו להשקיע במערכות הבריאות והרווחה, ויפרקו אותן עוד יותר

ידברו על המחוייבות שלהם לאיכות הסביבה, ולא יאכפו את החוקים שאמורים לשפר אותה

המצע של המפלגות הגדולות הוא שיקרי ממילא. הדבר היחיד שאמיתי בו הוא שהן שמות את הבטחון לפני כל נושא אחר, ואחריו את הכלכלה. שניהם נושאים חשובים, אני מודה, אבל מכיוון שלא יהיה שום הבדל בין המפלגות הללו בכל מקרה, אין מה לבסס את שיקולי ההצבעה על מה שהן אומרות.

יתרה מזו, העיסוק בנושאים אלו מהווה תירוץ מצויין לקצץ בתקציבי החינוך, הבריאות, הרווחה והסביבה למשל.

לכן, המסקנה הרציונלית היא שאדם בר דעת צריך לתת את קולו למפלגה אחרת משלוש אלה, מפלגה ששמה נושא אחר לפני הנושאים המדיני והכלכלי, את הנושא שהוא סבור שהכי חשוב לטפל בו. גם זה שמאמין שהנושא המדיני (או הכלכלי) חשובים יותר, מכיוון שלא יהיה ממילא הבדל בנושאים הללו, עליו להצביע לפי נושא אחר.

ואם כבר אנחנו שם, אז כדאי להצביע למפלגה שיש בה אנשים שכבר הוכיחו את עצמם כפעילים בנושא הזה.

אני מצביע לתנועה הירוקה - מימד. (שימו לב איפה ממוקם הנושא המדיני - שמיני)