חזרתי!
האמת, שלא כתבתי די הרבה זמן, וזה לא שלא היה לי מה לכתוב. התחלתי על כמה נושאים וקרה אחד משניים: או שלא הצלחתי לסיים נושא, לסגור קצוות למאמר שלם, או שתוך כדי כתיבה כלכך התעצבנתי מהנושא בעצמו, שלא יכולתי להמשיך ולהתרכז. כך נשלחו אל פח הזבל של הבלוג שלי התחלות של פוסטים על: יולי תמיר ומערכת החינוך, המיחזור על כל גרורותיו, התעשיינים המלאים בעצמם, והבלוג השחצני והמגעיל "הקפיטליסט היומי", שלא אתן אליו לינק. שווה לקרוא אותו כי מי שכותב שם, במיוחד אורי רדלר, כותב טוב. זו דוגמה לדתיות שלא של אלוהים אלא של רעיונות אחרים, מופרכים במידה דומה.
מהמתנגדים לאותה גישה, של אמונה עיוורת ברעיון כלכלי, ונכונות להתעלם מכל מה שלא מתאים לתיאוריה, וכאן אני כן אתן לינק לפוסט לדוגמה, יש את הבלוג של יוסי לוי. שווה לקרוא.
טוב, הנושא להיום - כמובן - שביתת המורים. יש כאן שני נושאים, למעשה. הראשון - מצב מערכת החינוך. כמובן שהמצב לא טוב. אולמרט אמר אתמול (ולא שהתחלתי להאמין למה שהרמאי הנכלולי הזה אומר) המערכת הוזנחה במשך 20 שנה. היום קראתי מאמר שטוען ש זה בכלל בכוונה. כנראה ששניהם צודקים, אבל מה זה עוזר?
המתנגדים להעלאה של השכר למורים טוענים שהבעיה היא שיש מורים גרועים, ולאלה לא מגיעה ההעלאה. בואו נניח שכל המורים הם גרועים. תירגעו, אני יודע שזו הכללה, מסיר אותה אחר כך, אבל לשם הטיעון, נניח. המתנגדים להעלאה של השכר אומרים שצריך לפטר אותם ולא לשלם להם יותר. אולי זה נכון, אבל הנקודה החשובה היא שאי אפשר להעביר אנשים למצב של מובטלים, ולו רק כי זה לא באשמתם. זה שהם מורים גרועים, זו ההתפתחות (או ההתנוונות) של המערכת. אם רוצים לשלם יותר למורים טובים יותר, צריך להפוך את הכיוון של המגמה. זה לא קורה ביום שבו נגמרת השביתה. זה לוקח בערך את אותו זמן שדרוש לפלוט את המורים הגרועים מן המערכת. לא בכוח, בפיטורים, אלא בסבלנות, בפנסיה. נכון, זה עולה הרבה כסף לשלם למורים הפחות טובים יותר כסף, אבל אם נסתכל לטווח ארוך, אפילו לטווח הבינוני, של כמה שנים, נבין שלשלם כסף לדור אחד גרוע, יותר טוב מלהפוך עוד כמה עשרות אלפי משפחות למשפחות במצוקה. זה נכון שיש מורי שאינם אישיות מרשימה, אבל יש גם כאלה שכן. אז זה לא שצריך להחליף את כולם. צריך להחליף את אופן החשיבה, את השיטה, ולחכות שהשאר יקרה לבד.
איך מחליפים? מעלים את השכר ומקפידים שהמורים החדשים שייכנסו למערכת, יהיו ראויים לשכר החדש. אם (ויש כאן קצת טרמינולוגיה של קפיטליסטים) ההיצע של מורים יגדל (כי יותר אנשים יחשקו בשכר הגבוה), אפשר יהיה לבחור רק את הטובים ביותר, וזה תהליך.
אני אומר, תעזבו את המורים שעכשיו במערכת, תנו להם להמשיך, חלק יפרשו בגלל הגיל, חלק יפרשו לפנסיה מוקדמת, כי יהיה להם קשה להשתלב במערכת משתפרת, וחלק יפרשו בגיל הפנסיה. מי מוכן לעשות את החשבון ולראות מה יהיה מספר המורים החדשים בעוד 5 או 10 שנים?
הנושא השני הוא שביתת המרצים, הסטודנטים, והקשר ביניהם. אבל על זה - מחר.
4 תגובות:
א. אני חושב שגם להשאיר מורים גרועים כמות שהם עד שיתפוגגו זו אפשרות
גרועה. לא רק שימשיכו לשלם להם על עבודה גרועה – הם גם יעשו אותה על גבם של דור נוסף של תלמידים שלא יזכו לחינוך והשכלה ראויים מספיק. אני חושב שאם כבר להשאיר מורים גרועים צריך להתנות את העלאת שכרם בהכשרה נוספת. שמורים כאלה יצטרכו לעבור, על חשבון זמנם הפרטי וללא תשלום נוסף, הכשרה, הדרכות והשתלמויות, שיעלו
את רמתם עד שיצדיקו שכר גבוה יותר. ורק כשזה יקרה – יקבלו שכר של מורים טובים. ההכשרה תמומן באמצעות אי-תשלום תוספת שכר למורים כאלה, כל עוד היא נדרשת. ומרגע שאינה נדרשת – יוכלו לקבל שכר גבוה יותר.
ב. המאמר אליו אתה מפנה, שמתאר קנוניה לשמירת רמתה הנמוכה של מערכת
החינוך, כאינטרס של בעלי שררה, נראה לי הזוי. ראשית, לא נראה לי שבעלי השררה במחוזותינו ניחנו בראיה לטווח רחוק כל כך. הרי מדובר בתלמידים שיבשילו לכדי כוח פוליטי וכלכלי רק בעוד 15-20 שנה לפחות. את איזה בעל שררה מעניין מה יקרה רחוק כל כך? שנית, עוד לא קמה מפלגה שדגלה דגל החינוך כעניין עיקרי במצעה. אולי אם
תקום אחת כזו נגלה את מידת האכפתיות לא רק של בעלי השררה אלא של כלל הציבור כלפי הנושא הכאוב הזה. נראה לי שמפלגה כזו תעבור רק בקושי את אחוז החסימה.
ג. כדי למשוך מורים צעירים וחדשים למערכת, אפילו אם יוצע להם שכר גבוה
יותר, צריך יותר תקנים. צריך משרות. וזה יתקיים רק אם יורידו את מספר הילדים בכיתה כך שלכמות הנוכחית של תלמידים יידרשו יותר מורים. ההשלכות עצומות: בנייה מאסיבית מאוד של מבנים כדי לאכלס את הכיתות הנוספות, עלות שכרם של המורים הנוספים (נוספים על אלו הקיימים, בין שהם טובים ובין שלא), פיצול כיתות קיימות (כלומר, אני מניח שהכוונה איננה להתחיל את השינוי השנה בכיתות א' בלבד, ובשנה
הבאה להמשיך בכיתות א' החדשות וב' שבגרו מהשנה שעברה, וכו', כך שיידרשו 12 שנה כדי להשלים את הרפורמה עד התיכון. צריך יהיה להזרים מורים חדשים לכל שכבות הגיל. כיתות שמנו 40 תלמידים ויותר יפוצלו ל-35 ומטה. הקרע החברתי יהיה משמעותי וכואב יותר ככל שיעלה גיל התלמידים. כשמכירים בהשלכות האלה, הרעיון של צעדי רפורמה גדולים נראה לא סביר. הרפורמה צריכה להגיע בהדרגה ובאיטיות, כדי שאפשר
יהיה להכיל את השלכותיה הכלכליות והחברתיות. אבל איטיות אינה מצטלמת טוב ואינה עוזרת בבחירות הבאות.
ד. גם מנהלים גרועים יש בשפע, והשפעתם הרסנית. קשה מאוד להזיז מנהל
מתפקידו, וגרוע יותר להניח לו להמשיך בתפקידו. חייבים להיות לו המרץ ושאר הרוח כדי לגייס את המורים והתלמידים בבית הספר לעשייה ולאווירה לימודית חיובית, להתמודד עם בעיות חברתיות, סמים, משמעת, דרך ארץ וכו'.
ה. הרפורמה מחייבת לא רק שכר גבוה למורים אלא גם כבוד. והכבוד אינו בא
מבית הספר אלא מן ההורים. חייב להיות מהפך חינוכי בעיקר אצל ההורים. כבודם
הרמוס של המורים הוא רק תוצאה של זלזול בהם מצד הורים. "אז מה אם המורה אמרה שכתב היד שלך לא מסודר? על זה היא תוריד לך נקודות? כוס אמא שלה. מחר אני הולך לצעוק עליה". יש הורים שתופשים את בית הספר בייבי-סיטר מוסדי. יש הורים שמאוד
לא מעורבים בנעשה בבית הספר. יש מי שאינם יודעים מה עושה ילדם בבית הספר עד שיחת ההורים החצי-שנתית. הורים שלא מציבים לילדיהם גבולות או חוששים מהם. הבעיה בעיני עמוקה הרבה יותר משכר.
ו. כדי לקיים את הרפורמה צריך לא רק שכר גבוה יותר ותנאים טובים יותר
בבתי הספר עצמם, אלא גם משוגעים לדבר בממשלה. זה נושא עצום. לכאורה יש משרד חינוך אבל גם בו, לדעתי, צריך להזרים דם חדש, עם הרבה מרץ, יוזמה ורעיונות – לא בהכרח ביצירת תוכניות לימוד חדשות, אלא ביצירת דור חדש של מורים. אני לא מאמין שיש כרגע במשרד החינוך כוח כזה שאפשר להפעיל מרגע שיש תקציב. וגם במשרד החינוך
קשה מאוד לבצע שינויים.
בקיצור, אני לא אופטימי.
ובכן,
אתה ידידי מציע – להפוך את הקערה על פיה,
ולמלא אותה באופן אחר.
ומה עם להפוך את הקערה על פיה ולהשאירה ללא שימוש.
מערכת החינוך אכן חולה .
היא חולה מפני שהחברה , באופן כללי,לוקה בעדריות ,בליקוי מאורות ,ובניוון.
מה כאן ביצה?
לדעתי החינוך של מאה השנים האחרונות הוא התרנגולת.
החינוך הזה היוצר דורות שלמים של אנשים שטופי מוח בתכנים אחידים,כאלה שיש להם אותם מאוויים,
כאלה שתרבות הצריכה שלהם נבנית משעור ידוע בביה"ס.
חינוך המעמיד-דורות של פוליטיקאים שלמדו כולם כפל וחלוק,וקמעונאות של שעורים בכלכלת הבית.
אחד הדברים הגרועים במערכת החינוך הינו אי קיום מודל לחיקוי בין המורה (גם אם הוא מרצה באוני.) ובין תלמיד.
הפונקציה היחידה אותה ממלא מודל במערכת זו היא תלמיד אשר שואף להיות מורה,
וכאלה כמעט אין.
פיסיקאי מבריק ,מייצר פיסיקה ,ואיננו תורם לעיצוב תלמידים.
כך גם צייר מן השורה הראשונה ושחקן תיאטרון.
מהי אלטרנטיבה?
טוטוריזם נאור...
אם כבר חינוך, אז במובן הבסיסי של חונכות..
במובן של חידוש מתמיד.
שיטה בה ילדים לומדים כתה א',וב' קריאה בלבד כחלק מתכנית חובה.
מכאן ואילך מופנים משאבי המדינה בהפניית הילדים לחסות כשוליות אצל בעלי מקצוע ןתו לאו.
הצד התיאורטי של השיטה מתרכז עדיין ביחסים שבין טוטור ותלמיד, אבל ברור כי שיטה כזאת צריכה מלבושים לוגיסטיים בדוגמת שרי מאות שרי אלפים ושרי רבבות.
האוטוריטה מעל לטוטור תהיה זה אשר יבחר מטעם.., את הטוטורים,יפקוד אותם מדי עת, ויחיל עליהם את הערך המוסף של זכותם לחנך , הוא זה אשר מן הסתם יחבר אותם לכסף אותו צריכה המדינה לגייס.
לרכז טוטורים הכשרה סוציאולוגית/פסיכולוגית ( מעבר לתפקידו הממוקד).
מעליו מפעיל רכזים בעל הראיה רחבה יותר בפדגוגיה אישית.
לטוטוריזם מודל מעשי הגוזר משמעויות אנשים,זמנים וממון,
ובכוונה לא השתמשתי במונחים מודל עסקי,משאבי אנוש,ותקציב, בכדי לא לטבול בסחי הבועה המטריאליסטית.
בשיטת טוטור המבוססת במחקרים משמעותיים בMIT,
האקדמיה פושטת את הרגל
(זו בה 70 תלמידים דבילים יושבים באולם,ומקשיבים למרצה לא מרתק בכלכלה, מכיוון שכולם רוצים להיות רואי חשבון)
למתימטיקאי מתלמד שוליה אחד או שניים
וכך לפסל,למשורר,לפילוסוף.
ידידי, לא כולם צריכים ללמוד כימיה של קירזון בתיכון(או רותרפורד).
חלק ...להשקיט את נפשך,יעבדו אצל אנשי מחשוב ,ובהמשך יעלו על מוריהם שבזבזו זמן יקר באקדמיה.
חלק יהיו שוליות לנגרים ,
כן!....יטאטאו שבבים בתחילה ובהמשך יפתחו חכמת ידיים וטביעת עין לעץ.
חלק יהיו שוליות לחקלאות לבניין וכו'.
שער בנפשך הון , המופנה לצורך זה באופן נבון,הרי זה יוצר יכולות כבירות במקצוע,
יוצר ביסוס אמיתי של תמורה למאמץ מקצועי,משמע:
לא ניתן יהיה לקפח עובד בשכר מגוחך על יכולת בתחום כפיים כלשהו .
דוגמה: עובד יוניון בארה"ב.
הידעת כי למשל עובד יוניון בניקוי חלונות בארה"ב משתכר מעל 50 $ שעה.(כ2000 ₪ ליום... )
וטוב יותר מכל זאת,
חלק גדול מן האבות והאמהות יוכלו לעשות טוטורינג לילדיהם , לשמר יכולת משפחתית,דוגמת דורות מוסיקאים של באך..
להנות מחברת ילדיהם ,ושכר המתוגמל מביטול מערכת החינוך הארכאית.
אבי,למד באקדמיה והיה מחנך,
ואולם יותר מכל, הוא היה טוטוריסט לאחי לאחותי ולי,והוא אהב זאת.
ומה הכוונה טוטוריסט, בהבדל ממחנך אקדמיה,
הוא היה גם איש מעש ,שקל ללכת שבי אחרי פעלו ומרצו.
אם היית מתגמל אותו על כך, יתכן שהיה ממשיך לעשות טוטורינג גם לנכדיו.
HERMON ZABAR
המורים
שביתת המורים היא הזדמנות לכולנו לבחון את המשבר במערכת החינוך ולהעז להעמיד חלופות מהפכניות לבעיה שאיננה רק כסף אלא גם איכות.
לפני שנים רבות, חברת אגד פתחה בשביתה בירושלים הבירה. העירייה בתגובה, איפשרה לכל נהג פרטי, לקחת ברכבו נוסעים תמורת תשלום של 2 לירות, במקום 1.64 שהיו נהוגים באוטובוסים. לא הייתה תקופה טובה מזו מבחינת תחבורה בירושלים. לא חיכית דקה וכבר רכב היה עוצר לך. נסעת בנוחות ויכולת לרדת בכל פינת רחוב שרצית. הנהגים היו אדיבים , הרכב נוח, בקיצור מושלם. זוהי דוגמה שבה לוקחים את השובתים ונותנים להם שיעור בתחום התמחותם.
זוהי הזדמנות למהפכה. זוהי הזדמנות להעלות את כל השאלות הקשות שכולנו שואלים יום יום בקשר לילדנו החוזרים מוקדם מידי הביתה, מוריהם הבינוניים, רכישות הספרים האין סופיות, האלימות העולה וההישגים היורדים במבחנים משווים לאומיים ובינלאומיים, ולשאול איך עושים זאת טוב יותר ?
כהורה וכמורה לשעבר, פגשתי מספר לא קטן של מנהלים. אלה הם מורים מצויינים שעברו הסבה מקצועית לניהול כושל. ישנם מספר מקצועות שקשה להוציא מהם מנהלים טובים. מקצוע ההוראה הוא כזה. מצד אחד טבעי הדבר שדרג המנהלים יבוא מלמטה, כך זה קורה גם בבתי חולים וגם בכל מקצוע אחר. הרופאים ה"טובים" הופכים להיות למנהלי בתי החולים. הטייסים הטובים הופכים להיות מפקדי בסיס בחיל האוויר. המתכנתים הטובים הופכים להיות מנהלי הסטרט-אפ הבא. אבל לא מכל מקצוע יוצאים מנהלים טובים. הפרופיל הפסיכולוגי-אישיותי הוא לגמרי שונה וזו בעיה.
אילו לקחתי איש עסקים, בעל מפעל בינוני, לתפקיד ניהול בית ספר, הדבר הראשון שהיה עושה, זה ניצול טוב יותר של השטחים בבית הספר. מחצית מבית הספר היה יוצא להפסקה ב 10 ומחצית ב10:30 . כך לכל ילד יותר שטח לשחק וכך פחות התנגשויות ופחות מריבות. הוא היה מאריך את ההפסקות ומפעיל בהם מדריכים צעירים שיפעילו את הילדים במגוון משחקי כדור, במחירי עלות נמוכים. יום הלימודים היה נמשך ללא עלויות כמעט, עד 3 אחר הצהריים. למורים הטובים היה נותן שכר כפול ובתמורה מפעיל אותם ב100 אחוזי תפוקה. ישנם מורים מרתקים, בגישתם וביכולתם לחנך. ניתן להפעיל אותם מול כיתות כפולות בגודל, תוך מתן סיוע, ממורים צעירים, שילמדו תוך כדי כך מהטובים ביותר.
אין זה אומר שלא כדאי להוסיף תקציב לחינוך ילדינו. אחד הפלאים הגדולים בעולם שראיתי מימי, הוא החינוך ביפן. אין אחד שיוצא ממערכת החינוך היפני מבלי שעבר את מכבש המשמעת היפנית. אמנם כמות ההתאבדויות בקרב הצעירים היא בשיא, אבל המדינה עדיין מרוויחה על תאונות דרכים, פשע, תאונות עבודה, הידבקות במחלות מיותרות וברדק מעצבן והורג. כי מי שלומד לעמוד בתור בבית הספר, איננו ונוסע באור אדום, לא פורץ למועדון לילה ולא חורג ממסגרת האשראי בבנק.
לא יהיה זה הוגן להשוות שני בתי ספר בעלי תקציב שונה. לכן חשוב לציין שמרבית ההבדל נעשה באמצעות ניהול טוב יותר, דינאמי ועסקי גם יחד. כל מנהל ינצל את המשאבים בסביבתו השכונתית. במקום למנוע מחוגים פרטיים את הכניסה לבית הספר, המנהל החדש יגייס אותם לטובתו, על מנת להעסיק ולהעשיר עוד את תלמידיו. תנועות הנוער יפעלו מתוך בית הספר, בשעות הצהריים. שיעורים פרטיים יינתנו כחלק התוכנית הלימודים, על פי המלצות המורים השונים. מי שלא עובר את הבחינה, לא נשאר כיתה, אבל גם לא ממשיך סתם כך לסמסטר הבא. מייד הוא מקבל שיעורי תיגבור בסוף יום הלימודים עד להצלחה במבחן החוזר.
אבל זה לא הכל. בית הספר יהיה אמון גם על נושאים התפתחותיים. בין אם מדובר בליקויי למידה, יכולת התארגנות אישית, יכולת למידה עצמית או נושאים חברתיים. בית הספר יעקוב אחר כל ילד מבחינה התפתחותית ויעזור לו לכבוש את הקשיים הספציפיים איתם הוא מתמודד. תלמידים מצטיינים יעסקו בחונכות לצעירים יותר או יכינו מצגות על נושאי לימוד חדשים ובכך יעזרו למורים.
מערכת מחשוב משוכללת תכסה את בית הספר ותאפשר לכל מורה, לעדכן בזמן אמת, את בסיס הנתונים אודות התלמידים שבאחריותו. תלמידים בעייתיים יקבלו תוספת שעות, ממורים צעירים.
מגוון נושאים חדשים יכולים להיכנס לבית הספר, כספים ומשפט, בריאות ותזונה, הכל על פי העדפות בית הספר. אבל הבחינה הסופית של המנהל תהיה בנושאים הבסיסיים, חשבון, אנגלית, משמעת, הרגלי למידה, בגרות נפשית ואהבת החיים והבריאות.
יש מקום גם להקים בית ספר אוניברסיטאי . כמו שיש בית חולים אוניברסיטאי, בו לומדים הרופאים זה מזה את רזי המקצוע, חוקרים ועושים סדר בדיסציפלינה אינסופית זו. כך גם בחינוך ובהוראה, יש צורך לטפח את המקצוע וללמוד מהטובים ביותר, לשפר שיטות ולחקור בזמן אמת.
אם אתה מוצא שזה כיוון נכון, העבר הלאה, דחיפה קלה אמורה להספיק...
בברכה
דוד עזריה
יישומי תוכניות חיסכון ופקדונות
7145432-03
ועוד בנושא החינוך
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%98%D7%95%D7%9C_%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8
לחבורו של איליץ'
הוסף רשומת תגובה