יום שישי, 4 במאי 2007

מי יחליף את אולמרט?



כששאלתי אנשים אם הם באים להפגנה, כמעט כולם ענו לי בשאלה: ומי שיחליף אותו יהיה יותר טוב? אתה מעדיף את ביבי כראש ממשלה?

הדחף הראשון הוא להגיד: וואללה, ביבי בטח לא בחירה יותר טובה. זה כנראה נכון, אבל עם עוד כמה רגעים של מחשבה אפשר להפריד בין העיקר והטפל. בין השיקולים קצרי הטווח וארוכי הטווח. לכאורה, להחליף את אולמרט עכשיו ולא לחשוב מי יבוא במקומו זה לתת לשיקולים קצרי הטווח לנצח. אני רוצה להסביר למה זה רק לכאורה.

ולשם כך אפשר אפילו להסתכל על טווח מיידי, בינוני, וארוך.

בטווח המיידי, נחליף את אולמרט. זה באמת יעשה הרגשה טובה, אבל זה לא העניין החשוב. מה שחשוב זה שמי שמרמה, משקר וגונב מתנהג בצורה נכלולית ומושחתת, מי שלא עושה את העבודה שלו - מפטרים אותו. זו נקודה משמעותית וממנה נובעות גם האחרות. אם לא נפטר את אולמרט, זה ייתן לכל מי שיבוא אחריו לגיטימציה להתנהג בדיוק אותו הדבר.

אפשר לשאול מה אולמרט שונה מכל מי שהיה לפניו, זו שאלה טובה. אבל אם לא פיטרנו את הקודם שלא מילא את תפקידו, זו סיבה לחזור על אותה טעות שוב? אם הדרך הנכונה היא להעניש אנשי ציבור גרועים, הרי שזה מה שצריך לעשות.

בטווח הבינוני, צריך לחשוב על מי שיחליף את אולמרט, ועוד קצת הלאה. אני מסכים עם זה שביבי הוא לא אופציה טובה, אבל הפעם הוא יידע, שאפשר להחליף אותו, ושאם לא ימלא את תפקידו, או ישקר, ירמה וייתן טובות הנאה לחברים שלו או סתם יישתמש בסמכות שלו שלא כראוי ייענש על זה. אם זה ייגרום לשקרנים כמו אסתרינה טרטמן, למאפיונרים כמו יורם מרציאנו או מטרידים כמו חיים רמון או משה קצב להתנהג קצת יותר יפה, ואפילו רק קצת, כבר השגנו משהו.

יש כאן עניין אחר, והוא מי צריך להעניש אותם? מערכת החוק או הציבור. לדעתי אין ספק שאנחנו, אבל זה נושא לבלוג נפרד.

אני לא תמים, אני לא מאמין באמת שזה יהיה הבדל גדול, אבל אפילו קטנטן זה משהו.

ובטווח הארוך? אם נשכיל לנצל את המומנטום של התנועה הזו, ונזכור שחשוב להעניש את מי שסורח (ולא לשמור עליו כעל אתרוג בגלל שזה נוח לנו בדיוק עכשיו), אולי אז יהיה תמריץ (שלא לדבר על סיכוי) לאנשים אחרים להכנס לפוליטיקה. אנשים טובים, מוכשרים, נקיי כפיים והכי חשוב, שרוצים להביא לשיפור אמיתי ולהתחיל תהליכים שיגרמו לשיפור כזה.

אני מקווה לראות אותכם בפעם הבאה שמפגינים על משהו שחשוב לכם

3 תגובות:

אנונימי אמר/ה...

מעבר לבכיינות,
יש למלל האנטי מלחמתי ריח של תעשיית הון פוליטי שמאלני,
או סתם תעשיית הון כלשהו.
במלחמה יש סבירות לכל מתגייס מילואימניק ,לא לחזור .
למעשה לכל חייל מתגייס יש את הסבירות הזו.
מתוך 400,000(ויותר) ברי הגיוס פחות מרבע משרתים במילואים ובסדיר.
מכאן שזוהי בחירה.
מי שאינו רוצה לשלוח את ילדיו לצבא ,יכול לשטוף את מוחם מגיל צעיר ולקבל אותם עם האפשרות להיכנס לסטטיסטיקה מקבילה לצרפת לדוגמה :

שם 13 תאונות מוות מצלילה בכל שנה מתוך 150,000 עוסקים,
או מאה תאונות מוות(עוד 14 נעדרים) בפעילות אלפינית הררית בכל שנה (ואלף פצועים)
או 50 מקרי המוות מסקי(35,000 פצועים!!!) ,עד 600 מקרי מוות שנתיים לספורט המים למינהו
אופניים,ספורט מוטורי וכיוצא בזה-מאות מקרי מוות ופצועים....
מספר התאונות לפציעה קשה בכל הענפים המוזכרים דומות במספרן למקרי המוות.

בספורט יכול ההורה להתנחם-אין אידיאולוגיה.גם אין ויליפיקציה של אויב,ואין היסטוריה,ואין הקם להרגך...

אין כאן מסר שקציר הדמים של אנשים צעירים הוא הכרח,רק דגש על פרופורציות.

מלחמת לבנון השנייה נוהלה באופן מקרי- ע"י רמטכ"ל מקצועי ,מבריק ועם ביצים,מה שלא מפתיע.
כל הרמטכ"לים לפניו אשר לא יצאו מול החיזבאללה היו נטולי התכונות המוזכרות.
חלוץ כתש מלמעלה כמו שנכון היה לעשות.
חטאו הגדול: לא הכניס את החי"ר לתוך ה"שמורות", לא היתיר לגנרלים המתוסכלים להוסיף מורשת קרב פנטסטית לחזה העטור שלהם(או לכרסם השמנמנה).
למעשה בדיעבד חלוץ שמר על חיים של מאות חיילים שמפקדיהם הלא מעודכנים נכונו בלא דעת להפקיר.
כבר נשכח העניין אבל עיתונות (כלב שמירה???)משמיצה ,הייתה בתש"ח ובכל שאר המלחמות,
שטופי מוח מאורי אבנרי הם דור שלישי, בתש"ח כבר לא המציאו את הבריחה לתל אביב, או לחו"ל.

אלא מה,המלחמה האחרונה הוכיחה כי החברה הישראלית מפולגת מתמיד,רודפת פרסום מתמיד,וגרוע מכל רכושנית מתמיד.

המלחמה הזו נוהלה ע"י ראש ממשלה שבלאו הכי לא עובר מסך(בעברית-כאריזמה) , אל מול ציבור (וגם נבחרים מורמים מעם) שרובו צופה בטלנובלות וערוץ החיים היפים.

הייתי שמח למצוא דרך ,להפוך את הרכיכה היושבת בציון לעם "קשה עורף" ,שאינו במובן עיקש, אלא שבעת הבאה של קטיושות ,יפגין ה"עורף" חסון ,וייתן לאויביו גיחוך על כל ניסיון לפגוע בו.


זהו חלק הארי מיכולת ההרתעה .

אנונימי אמר/ה...

הבעיה האמיתית שלנו זה לא מנהיגים שעושים טעויות אלה החלפות השלטון התכופות. אם היו עושים לצ'רציל ועדת חקירה אחרי ששלח את כל הצי הבריטי לטבוע מול חופי סקנדינוויה בתחילת מלחמת העולם השניה הוא לא היה נשאר בכסאו יום אחד. אם היו דנים את קנדי אחרי מפרץ החזירים עתידו לא היה הרבה יותר טוב. מנהיגים טועים ואם אצלנו אמורות להיות בחירות כל ארבע שנים אז מנהיג צריך להנהיג ארבע שנים. ואם הוא ממש גרוע אז אולי נלמד מזה לקח ונבחר טוב יותר בפעם הבאה. חוסר היציבות השלטונית הרבה יותר מסוכן מכל טעות וכל לא יוצלח מושחת בראש המערכת.

מיכה אמר/ה...

זו טענה שבכוונה לא עניתי עליה. עד עכשיו, כי היינו צריכים לראות אם הוא מתחלף. מכיוון שאולמרט לא התחלף, אין מה להתלונן על חילופי השלטון, יש, ועוד איך, מה להתלונן על הבחירה האומללה בו, בתור זה שלא התחלף.

וגם עולה מתוך הטענה שלך רעיון העיוועים שאם בוחרים פושע, רוצח או סתם מנוול, עדיף שיישאר ובלבד שלא יהיו חילופי שלטון תכופים.

ואללה?