יום שישי, 14 בדצמבר 2007

פנטזיה, חלומות באספמיה, ומכתב מסטודנטית אחת


מצאתי את המכתב, שמצורף בהמשך, בבלוג, "יהודית, דמוקרטית, ישירה", של ד”ר אורי אמיתי. הוא מובא גם כאן ללא שינויים, באישור הכותבת, קרן סרנו.

האמת היא, שעכשיו, כששביתת המורים הסתיימה, אני לא בטוח מה יקרה עם שביתת המרצים, עם הסמסטר ועם כל העניין, ואני חושש שהם, ואיתם האוניברסיטאות וכל המחקר הישראלי יישארו תקועים בבוץ שהם לא השתדלו מספיק לצאת ממנו. זו הייתה הזדמנות מצויינת לחבור למורים, ולתלמידים, ולצאת מהקטע הסקטוריאלי הצר שהם היו, וכנראה יישארו, תקועים בו. אבל על זה כבר כתבתי כאו.

ונשמעות יותר ויותר קריאות כמו שלי, בפוסט ההוא,
הראשון. אני אמרתי, אז, ללכת להפגין על משהו שחשוב, אבל עכשיו אני חושב, או מפנטז: מה יהיה אם תקום מפלגה שמדברת רק על מערכת החינוך? האם זה נושא שיכול להכניס כמה חברי כנסת? האם יש כמה אנשי חינוך שלא יקחו את התיק הביטחון, רק כי הציעו להם אותו, אלא יעסקו בשיפור מערכת החינוך, נטו?

טוב, מספיק, הנה המכתב:

מרצים יקרים,
שמי קרן סרנו ואני סטודנטית לתואר שני בתקשורת פוליטית באוניברסיטה העברית בירושלים.
כמו סטודנטים וסטודנטיות רבים אני תומכת במאבקכם וכמו חברים רבים שלי גם אני לא הסתפקתי בצקצוק שפתיים ובשיחת שישי בסלון בבית, אלא יצאתי להפגין ולהשמיע קול מחאה על מצב החינוך וההשכלה בישראל, וכמו אזרחים רבים אני מביטה בלב כבד על מצבה של החברה הישראלית בהווה.
רבות דובר על הסטודנטים הישראלים האדישים, המותשים והמפונקים. אך קיימת קבוצה הולכת וגדלה של סטודנטים שכן איכפת להם וכן מעוניינים להשפיע ולהיות מעורבים. בתור בוגרת המחלקה למדע המדינה אני עדיין גאה לראות בהפגנות השונות לא רק בנושאי השביתות, אלא גם בנושאים חברתיים אחרים (זכויות עובדים, ניצולי שואה וכו’) סטודנטים רבים שלומדים מדע המדינה או פכ”מ (פילוסופיה, כלכלה, מדע המדינה) שמהווים אחוז גבוה בין המוחים ביחס למספרם הקטן מכלל ציבור הסטודנטים. לצערי, פעמים רבות, כפי שקרה גם בהפגנה האחרונה בכיכר פאריז בירושלים, נשמעות רק סיסמאות ותו לאו. דרוש לחברה הישראלית חזון, ובהיעדר חזון מצד מקבלי ההחלטות הנבחרים, אנו הסטודנטים למדע המדינה נושאים מבט אליכם, המרצים שלנו-אותם פרופסורים ודוקטורים שמלמדים אותנו בין היתר את משל המערה של אפלטון שדן במחויבות של המלך הפילוסוף לעזוב את חיי העיון המרתקים והמבודדים לטובת אור השמש התובעני והחברה שזקוקה לו. אתם אלו שבוחנים אותנו על חשיבות ערך החינוך במחשבה הפרוגרסיבית, או על זכויות וחובות אזרחיות במדינה דמוקרטית. אתם אלו שמספקים לנו ידע השוואתי על הנעשה במדינות אחרות בעולם, על תנועות מחאה, על חשיבותה של חברה אזרחית תוססת ובועטת, ועל עובדת היות הידע באשר הוא כוח פוליטי. האם כל הנושאים הללו הם רק שמות של קורסים וסמינרים בשנתון עבורכם? האם הם רק מערכי שיעור בסילבוס שלכם?
אני לא מצפה מכם שתיקחו מגאפון ותופים ותצעדו ברחובות הארץ, או תבערו צמיגים שכן, פעמים רבות אלו טקטיקות פעולה של אלו שאין להם ברירה אחרת, עבור אותם אזרחים מושתקים ומודרים. אבל לכם, האליטה האינטלקטואלית של מדינת ישראל, יש כוח ויש לכם הרבה ברירות אחרות- הופעה בתוכניות אקטואליה, במהדורות חדשות, פרסום מאמרי דעה, חתימה על עצומות, פרסום מודעות – תעשו משהו, תשמיעו את קולכם במאבק על עתיד החינוך וההשכלה הגבוהה שלנו.
אני יודעת שאתם עובדים קשה מאוד על המחקרים שלכם בימים אלו, אבל כאן מדובר במשהו שהוא יותר חשוב אפילו מפרסומים. אני בטוחה שיש לכם הרבה מה לתרום לדיון הציבורי ואני מחכה שתציפו את הציבוריות הישראלית בידע המחקרי והאישי העצום שלכם בדבר מקומו של החינוך ככלי למוביליות חברתית,שתציגו אלטרנטיבות לדרך ההתנהלות של מערכת החינוך וההשכלה הגבוהה בישראל לאור הניסיון מארצות אירופה המפותחות.פרסמו את טענותיכם על החברה הישראלית ובעיותיה הרבות בקביעת סדרי העדיפויות שלה ובדרכי קבלת ההחלטות שלה לא רק במסגרת ז’ורנאלים אקדמיים, או כנסים בינלאומיים. אני גם מצפה שתפגשו איתנו, התלמידים שלכם, ותעזרו לנו להכיר, להבין ולגבש אלטרנטיבות אחרות, וחזון טוב יותר לחברה הישראלית.
לאחר ההפגנה שנערכה בירושלים ביום שני 03/12 שני מרצים מהמחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית ראש המחלקה פרופ‘ אבנר דה-שליט ופרופ‘ מריו שניידר נעתרו להזמנת אגודת הסטודנטים וישבו איתנו בבית קפה ושיתפו אותנו בידיעותיהם ובדעותיהם על הנעשה בארץ ובחו”ל בתחום החינוך. ידע ותובנות אלו העשירו לאין ערוך את הסיסמאות והלהט שהיו עיקר ההפגנה שקדמה למפגש, והפכו את הצעקנות לדיון רציונאלי מעמיק.
כשאני מוחה אני מסכלת למעלה אליכם, המרצים שלי, שתספקו לי את קול התבונה בתוך ביצת הפוליטיקה הכוחנית. כשאני נאבקת במאבקכם, אני מבינה שזה גם המאבק שלי, ומצפה למצוא אתכם לידי.
אשמח מאוד לשמוע את דעתכם.
קרן סרנו
keren.sereno@mail.huji.ac.il

תגובה 1:

אנונימי אמר/ה...

התשובה בגוף השאלה


1.כמות גזים הנפלטים ממנועי מכוניות בחניון קומות סגור נמדדת לאורך היממה ,
ומולה כמות הגזים הנפלטים ממנועי מכוניות על כביש מהיר (לדוגמה כביש החוף)
איזה משני המקרים יותר חמור?

2.היה מקובל לחשוב עד לא מזמן שהגזים הנפלטים ממנוע דיזל פחות מזיקים ממנוע בנזין.
ברוב הארצות במערב ברור כבר שהדיזל הרסני ביותר.
בפליטת דיזל ישנם מעל 90% חלקיקים(PM אוsoot) הקטנים משני מיקרון ולמעשה רוב החלקיקים קטנים ממיקרון אחד.
חלקיקים אלה מגיעים עמוק לראות כולנו,ולחיות בסביבתנו וגורמים תחלואות ריאה בייחוד של ילדים ,החמרה בתסמונות אלרגיות מסוגים שאינם קשורים לריאה ועוד 40 חומרים מחוללי מחלות סרטניות שונות.
גודלם הזערורי של החלקיקים מבטיח שקשה לפלטר אותם ושהם מסתחררים גם בכל מיני פילטרים וחרכים.
לכאורה הם שוקעים לאחר כמה שעות שקט,אבל למעשה עד לגשם, הם מתאבכים שוב ושוב,
וגם אז לאחר הגשם הם מהווים בעיה לחלחול וזיהום מים מאוגמים.
3. בצרפת ציפור ראשונה הנלחמת בזיהום הפליטה ממנועים.
אלזאס הוציאה לאחרונה חוק האוסר נסיעה מעל 120 קמ"ש אע"פ שבכל צרפת המגבלה 130.
התברר כי במהירות זו , רוב מנועי המשאיות והפרטיות פולטים כמות גדולה בהרבה ,ועקומת הזיהום
היחסית מגיעה שם לערכים מדאיגים.
אם בשנות השבעים (במאה הקודמת) נעשו צעדי מניעה להגבלת נפח מנוע, ומהירות, בכדי להקטין את צריכת הדלק ומיתון עלית מחירו, הרי החוק הירוק של אלזאס הינו בשורה לכיוון חדש.
4. ישנם רגעים בשנה בהם איילון הוא עורק התחבורה המזוהם בעולם, זהו צרוף של פקקים לכוון אחד,
מכוניות בתפוקת פליטה מלאה בכוון אחר, רידינג,,,בניה בלי התחשבות בעורקי רוח, ובייחוד אפאטיה של התושבים.
5.בקליפורניה 37 מיליון נפש ומספר דומה של סך כלי רכב:
כ 4000 מיתות טרם זמנן הוכחו כקשורות ל soot 4000 אישפוזים, 600000 אובדני ימי עבודה,בשנה.
שם פולטים סך מנועי הדיזל170 טון soot לאוויר בכל יום
(כולל גם מנועים של מתקנים נייחים שונים )
20 טריליון דולאר בשנה הוצאות רפואיות המיוחסות לזיהום אוויר.

6.הבעיה גם בארץ ברורה(לא?)
7. הפתרון:א. מודעות , ניטור.
ב.חתירה להרחקת מפגעי פליטת מנועים
ג.התקנת מפחתי זיהום יעילים במנועים שברשותנו.





חרמון צבר