בשבועות האחרונים מתראיינים ברדיו ובעיתונים (בטלביזיה אני לא יודע, כי אין לנו טלביזיה) אנשי עסקים כמו לב לבייב, יצחק תשובה ואחרים (להלן, הטייקונים) ומבקשים שהממשלה תציל אותנו מכך שהם לא יכולים לשלם לציבור את ערך איגרות החוב שהם התחייבו לו. התירוצים שלהם מתחלקים לשניים:
1. זה כסף של הציבור שיילך לאיבוד.
2. המון עובדים יפוטרו אם הם יקרסו.
טוב, זה לואוד אוף קראפ, כל העניין הזה.
1. כי גם הכסף של הממשלה שהם יקבלו על מנת שהם יוכלו לשלם בחזרה הוא כסף של הציבור.
2. אין להם כלכך הרבה עובדים ממילא, כי את הכסף הזה הם השקיעו בנדל"ן (רובו, לפחות) במזרח אירופה, שלא הניב תשואה כפי שהם קיוו. יש מספר מנכ"לים של חברות בת, או משהו שיאבדו את משרותיהם, אבל אני בטוח שיש להם מספיק חסכונות לשרוד את המשבר.
3. כי אם את כל הכסף שיזרימו לטייקונים, יזרימו לתמיכה באלה שעלולים להפגע מזה, זה יהיה שימוש נכון יותר וצודק יותר.
והטייקונים? שימכרו את המטוסים, הוילות וכל הנכסים שלהם במחירי הפסד, שימנו כונסי נכסים לחברות שלהם, ואולי, כן אולי, נראה קצת צדק פואטי בעולם. בקיצור: תנו להם ליפול.
יש לעניין הזה כמה צדדים, ונכתב על זה לא מעט בדה מרקר, למשל כאן, וכאן. ביבי אמר שהוא לא מתכוון להציל אותם, ואת זה עוד נראה, אבל אם הוא יעמוד בעמדתו, זה יהיה מצויין.
הסיפור המלא ועוד כמה אפשרויות לצאת מזה מפורט באופן ברור בפוסט מצויין. אני ממליץ לקרוא אותו למרות שהוא קצת ארוך, כי הוא כתוב בעברית ברורה ולא ב"כלכלית".
זהו, חשבתי שכדאי להגיד על זה משהו.
